אשראי בנקאי


האתגרים המרכזיים בטיפול בסוגיית האשראי הבנקאי של חברות


משנת 2005 ואילך עוסקת סופרוויזר בליווי וייצוג מגוון רחב של חברות מול המערכת הבנקאית. מרבית החברות הן חברות שהיקפי הכנסותיהן נעים בטווח שבין כ- 25 מליון ש"ח לכ- 250 מיליון ש"ח (ואף מעבר לכך) ושצורכי האשראי שלהן מתחילים במספר מליוני ש"ח בודדים ועד עשרות מליונים.


הליווי והייצוג נעשים הן מול הבנקים איתם החברות כבר מקיימות יחסי עבודה שוטפים והן מול בנקים חדשים ויכול שיהיה למטרות שונות ובתוך כך:


*  הגדלת מסגרות האשראי ו/או קבלת הלוואות למטרות שונות. 


*  ארגון מחדש של מבנה האובליגו הן לאור ניתוח צורכי האשראי של החברה והן לאור תפיסת העולם הבנקאית. 


*  תכנון ויישום אופטימיצזיה של יחסי חוב - בטוחות. 


*  הרחבת תשתית מקורות המימון של החברה באמצעות צירוף בנקים נוספים למימון הפעילות. 


*  תכנון ומיסוד שיתוף פעולה בין מספר בנקים לעבודה משוטפת מול החברה תחת הסכם שש"כ (שיעבוד שוטף כללי). 


*  הכנת בקשות למימון תכניות הרחבת פעילות לרבות ביצוע תכניות השקעה.


כל אחת מהמטרות הללו דורשת ניתוח ,היערכות, הגשה חכמה והתנהלות נכונה - מול המערכת הבנקאית על מנת להגיע לתוצאה אופטימאלית.


תוצאה אופטימאלית - אמנם מבוססת על אישור בקשת האשראי במלואה אולם לא רק.   אופטימיזציה בעבודה מול הבנק משמעותה גם השגת התנאים האופטימאליים הכרוכים בקבלת האשראי (ובתוך כך יחסי החוב - בטחונות, מחירים ועוד) , הכנה נכונה של תשתית להתפתחות הצרכים והפעילות בהמשך הדרך, התאמת מבנה האשראי המוצע על ידי הבנק להעדפות החברה (דבר שלא תמיד מתקיים עקב הבדלי תפיסות העולם שבין הבנק לחברה), משך הטיפול בבקשות האשראי ועוד.


כאן בדיוק נמצא הערך המוסף של סופרוויזר . הניסיון הרב בניתוח חברות והבנת צורכיהן, ההבנה המקצועית העמוקה בעולם הבנקאות, מערכת הקשרים האישיים, רמת ההגשה והיכולת היצירתית שצברנו לאורך השנים מאפשרים ללקוחותינו להגיע לאופטימיזציה בכל הקשור לצורכי המימון שלהם ולמערכת היחסים והעבודה השוטפים מול המערכת הבנקאית.     


  
מה הרציונל להכנסת גורם חיצוני כדוגמת סופרוויזר למערכת היחסים שכבר קיימת ממילא מול הבנקים איתם עובדת החברה ?   
 

הניסיון מלמד כי גם כאשר מתקיימת מערכת יחסים ארוכת טווח בין החברה לבנקים המממנים אותה, נוצרים לעיתים קרובות פערים משמעותיים בין מידת ההבנה של הבנק לגבי מה שקורה בחברה (לחיוב או לשלילה) ומידת העדכניות והרלוונטיות של המידע שבידו. 


מכאן שלא תמיד יירתם הבנק במלוא העוצמה למימוש צרכים חריגים של החברה, בין אם מדובר בעיתות משבר ובין אם לחברה נדרש גיבוי חריג לצורך מימוש תכניות פיתוח מאתגרות.  


פן נוסף במערכת היחסים שבין החברה לבנקים שלה - הוא ניגוד האינטרסים המובנה בינה לבינם בסוגיות כדוגמת - רמת המחירים אותם היא משלמת, היקפי הבטוחות אותן דורשים ו/או תופסים הבנקים, אמות המידה (קובננט) להן נדרשים החברה ו/או בעליה (המגבילות אותם לעיתים יתר על המידה) ועוד.  


לרוב - לא תתקיים אופטימיזציה בראיית החברה אלא אם הדבר יטופל ספציפית על ידה וביוזמתה. יש לזכור גם כי מערכת היחסים, נתוני החברה, צורכיה ויכולותיה הם כולם דינאמיים ומשתנים כל העת ולפיכך נדרשת תשומת לב מתמשכת וטיפול רציף גם לסוגיות אילו.  


צירוף גוף מקצועי כדוגמת סופרוויזר, שהינו בעל ידע, ניסיון והיכרות עם המערכת הבנקאית "מבפנים", המכיר את יכולותיה ומגבלותיה, דובר את ה"שפה הבנקאית", מכיר לעומק את תפיסת עולמה ואת אנשי המפתח בה ובעל גישה ישירה למקבלי ההחלטות, מאפשר לחברה להגיע לאופטימיזציה בכל הקשור למה שניתן לקבל מהבנקים איתם היא עובדת, הן לעניין היקפי האשראי והן לעניין תנאיו. 


מעבר לכך - עצם הידיעה של הבנקים איתם עובדת החברה כי לצידה עומד גוף מקצועי, המגביר משמעותית את רמת שליטתה והבנתה את סביבתה הפיננסית , שיודע לנתח נכון את צורכיה ולסייע לה בתכנון נכון של התמודדות עם מצבי עולם שונים (בין אם בעתות משבר ובין אם בתהליכי צמיחה), מגבירה את רמת הביטחון והאמונה שלהם בחברה, מחזקת את המחוייבות שלהם כלפיה ואת מידת תמיכתם בה.